ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
|
3140-11-12
17/02/2013
|
בפני השופט:
רנה הירש
|
- נגד - |
התובע:
איבוני גבעתי
|
הנתבע:
המרכז לאיכות השינה והעיצוב בע"מ
|
פסק-דין |
פסק דין
הרקע והצדדים
1.הסכסוך שהתגלה בין התובעת לבין הנתבעת עיקרו במיטה שהזמינה התובעת מהנתבעת, שהיא מיטה ברוחב מיוחד ובעלת אלמנטים טכנולוגיים מתקדמים של מנגנון הרמה חשמלי.
2.לטענת התובעת קיבלה את המיטה במצב תקין אלא שלאחר ליל שינה אחד, המנגנון החשמלי חדל מלעבוד. לאחר שביקשה לתקנו, ורק בחלוף חודש, הוחלף המנגנון אלא שגם החלק החדש נפגע לאחר מספר שבועות של שימוש. התובעת עתרה לביטול העסקה ולהשבה מלאה של עלות המיטה היינו 6,000 ₪.
3.לטענת הנתבעת התובעת רכשה את המיטה תקינה. הנתבעת טענה כי לתובעת אחריות על המוצר, ובמסגרת האחריות הוחלף המנגנון החשמלי ללא עלות מצד התובעת, והנתבעת היתה מוכנה להחליף פעם נוספת את המנגנון על חשבונה, אלא שהתובעת סרבה לכך. הנתבעת הציעה לתובעת להחליף את המיטה למיטה אחרת של אותו יצרן, ולאחר הליך הגישור אף נאותה להחליפה למיטה של יצרן אחר, אלא שהתובעת סרבה לכל ההצעות שהועלו.
4.בדיון שנערך הציג בפני נציג הנתבעת בטלפון הסלולרי תמונה של ראש המיטה שיש לו מנגנון מברזל שמעלה ומוריד את המיטה, והסביר כי אם המוט עקום או שבור המיטה לא תוכל להתרומם כלל. לטענתו שבירת מנגנון עלול להתרחש רק כאשר רוב משקל הגוף מונח/מוטל על הצד של ראש המיטה המורם תוך הפעלת המנגנון, וכי המוט לא יישבר בעצמו, ואין חולק כי בעת אספקת המיטה לתובעת, המנגון היה תקין.
דיון והכרעה
5. לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לדחות את התביעה הכל כפי שיפורט להלן.
6.סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, מגדיר את המונח "אי התאמה" כדלקמן:
"11. אי-התאמה
המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר -
(1) רק חלק מהממכר או כמות גדולה או קטנה מן המוסכם;
(2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם;
(3) נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימושו הרגיל או המסחרי או למטרה מיוחדת המשתמעת מן ההסכם;
(4)נכס שמבחינת סוגו, תיאורו, איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמה שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה;
(5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים. "
7.אמנם, התביעה נדונה בבית המשפט לתביעות קטנות, אולם גם בבית משפט זה על התובע להוכיח תביעתו בהתאם לכלל כי "המוציא מחברו עליו הראייה". במקרה דנן, בראש ובראשונה מוטל על התובעת הנטל להוכחת טענתה כי היתה המיטה ו/או מנגנון ההרמה אינם באיכות וא בתכונות הנדרשות והמצופות, אלא שהתובעת לא הביאה כל מסמך או חוות דעת ממומחה, טכנאי, איש שירות או גורם אחר או כל ראיה אחרת שיהיה בה כדי לתמוך לבסס את טענתה כי התקלות במגנון המיטה נובעות מתקלה בייצור או מאיכות ירודה של המנגנון.
כפי שציין בית המשפט בעניין ת"ק (תביעות קטנות חיפה) 28320-12-09, אירנה נחמיאס נ. קריסטל מכונות ומוצרי חשמל בע"מ (ניתן ביום 30.11.10):
"בית המשפט לתביעות קטנות מציב מסגרת המאפשרת דיון לא פורמלי מבחינת דיני ראיות, תוך הגמשת כללי פרוצדורה והוזלת עלויות. אולם אין פירוש הדבר שניתן פטור מהוכחת תביעה, וגם מסגרת גמישה זו מנוס לעיתים מהמחשת צדקת התביעה על ידי מומחה לדבר. יש לשמור שבמסגרת הדיונית שתכליתה להקל על גישה לערכאות בסוגי תביעה מסוימים תוך ייתור עלויות ייצוג, לא ייעשה שימוש הפוגע מהותית בהגנת הנתבע, ושתביעה שעיקרה עניין שבמומחיות לא תתקבל רק על סמך טענות בהבל פה של בעל דין מעוניין, כאשר המשמעות בפועל היא שבמקרה כזה אין לצד שכנגד יכולת אפקטיבית להתגונן. אני בהחלט נכון להסתפק במקרים כאלה במסמך של איש מקצוע או בעל מומחיות מתאים גם אם אינו עונה על הדרישות הצורניות הנדרשות מחוו"ד מפורטת וערוכה כדבעי על פי דרישות פקודת הראיות. כך על מנת להוזיל עלויות. כך יאה הדבר בביהמ"ש לתביעות קטנות, והדברים נעשים לא אחת. ובלבד שאותו מסמך יענה במהות על הדרישה שיבוא מאת בעל מקצוע או בעל המומחיות המתאימים, שיכול לאשר שאכן מדובר במוצר לא תקין ביסודו, ומהו הפגם שגורם לתקלות הנטענות."
לפיכך אין ביכולתי לקבל את טענת הנתבעת כי מדובר בפגם במיטה או במנגנון ההרמה.